ל”ג בעומר 2023

אני אתחיל ואומר, שלעיתים אנחנו כהורים לוקחים קשה יותר דברים מהילדים ,על אחת כמה וכמה, אם לילד מגבלה

רפואית / מחלה (יהיו הורים שיכעסו , שאני כותבת מחלה/מגבלה). ועוד יותר, אם את סוכרתית בעצמך וחווית על בשרך אי אלו “חוויות” בלתי נשכחות ולא מהצד החיובי , ואז יש שתי אופציות:

1) להשליך ממה שחוויתי על הילד

2)  להראות לו דרך להתמודד

אני מודה, שממרום הפאז”ם שלי (קרוב ל-36 שנות סוכר) קשה לשחרר, כאמא די נוירוטית ועם עבר של אמא מגוננת יתר, אז כרגיל אני מתעצבנת מהחוסר הבנה/התחשבות מצד ההורים האחרים ומשתדלת לא להיכנס בראבק רק בקטנה, כי יש עוד 4 שנים ביסודי… ועושה תאום ציפיות מול הסוכרייה שלי, שוטחת בפניו מה יהיה ושנצטרך לחשוב ולחשב מה אוכלים, ואם ירצה מהכל נתארגן לכך.

יש לי ולסוכרייה הסכם: למשל בימי הולדת – אם יש סוכריות/מיני גומי ומרשמלו, הוא יכול לבחור 3 גג 4 (זה תלוי במקום היומולדת, אם זה במקום כמו סקיי ג׳אמפ אאפשר יותר) וניתן אינסולין, חטיף נמדוד בכוס חד״פ של שתייה קרה (של 180 מ״ל), עוגה ופיצה גם כן נחשב בשיטות המקובלות:

* משולש פיצה נמדוד לפי כף יד עם אצבעות צמודות = 30 גר׳

* עוגה נחשב בערך לפי 15-19 גר׳ (כך אמרה הדיאטנית) וניתן אם ירצה.

בפועל לרוב הוא אוכל את הסוכריות, קצת מהחטיפים ועוגה – כך גם היה בל״ג בעומר השנה.

בדיקה לא בצענו, אנחנו עם משאבה 780 של מדיטרוניק (שינוי לטובה חייבת לציין).

הייתי צמודת טלפון ורק בדקתי שלא יתקרב ללהבות והשקפתי עליו.

בפועל הוא נכנס לפעלתנות יתר: רץ, סידר, אסף עצים וזרדים עם החברים והסוכר היה סבבה. בגיחה היחידה שלו אל השולחן, הוא בחר בפרי, מרשמלו וחתיכה מזערית של עוגה ונתנו בולוס.

לאחר 3 שעות של פעלתנות ושכמעט לא נגע באוכל, הגיע הזמן ללכת הביתה, ואז הסוכר התחיל לרדת.

הגענו הביתה, הוא אכל, התקלח ונרדם, אז באמת נשמתי. צלחנו את הטרופית, העוגה, תפו״א, מרשמלו, פירות, פיצה וירקות

(את הסמורפס והחטיפים דאגתי ל״קצץ ״ להם … היה ניסיון שכנוע, שלכיתות אחרות יהיה והאמת, היו שלוקים)

בשעה שכל הילדים התגודדו ליד השולחן ואכלו, הבן שלי לא רצה (בד״כ כשהוא עסוק או באיזשהו אירוע, זה מה שקורה),

אז התכוננתי עם פיוזטי דיאט ומוכנות נפשית ונרגעתי – מה המסקנה?

הילדים שלנו מאוד בוגרים ויכולים לבחור נכון ולוקחים את זה אחרת, צריך לתת להן קרדיט ופשוט לסמוך עליהם.