חג האור

חג האור

חנוכה – חג האורות

בשבילי חנוכה היה זמן אבחון / גילוי הסוכרת שלי.

L l l בזמן האשפוז הראשון שלי במחלקת ילדים בקומה ה – 5 בבילינסון     (טרם בי״ח שניידר) זכורים לי סביבונים עם אורות (מסוג יותר ישן) , סופגניות ומתנדבים חביבים , שעוברים במחלקה ומחלקים הפתעות , מיני ממתקים וסופגניות ואנחנ מסרבים לממתקים (אז הייתה גישה אחרת…) , עם השנים אני זוכרת את החג חנוכה הראשון של הסוכריות הקטן שלי , שהוא מציין חצי שנה ואני לאחריו חוזרת לעבודה לאחר חופשת לידה , חנוכה אחר כבר היה בן 3.5 עם חמצת בשניידר , לא יכול לישון בלילה , אז אנחנו מסתובבים לפנות בוקר עם עגלה במחלקה , לבסוף יורדים למטה לקומת כניסה בזמן , שמרכיבים את חנוכיית הענק מהבלונים וצופים איך מקימים אותה ואף מקבלים כמה בלונים , עם השנים הולכים לפסטיגלים , עושים לפני כן תיאום ציפיות מה נאכל ועומדים בו יפה.

לי היה כלל כלפי עצמי: ״אני אוכל סופגניה אחת כל החג ,אבל אבחר את ה-הכי יפה , הכי  מושחתת , שבא לי מרולדין״ ,

מאז בגרתי וזה לא הכי עושה לי את זה , גם ניסיתי להכין כל מיני סופגניות דלות  – המרקם לא היה כמו של סופגניה , אבל הטעם היה נהדר , הריח בבית היה מושלם ומגרה והסוכר אח״כ היה הכי שווה , אפילו הסוכריה לאחר שטעם את הדבר ה״אמיתי״ ואת שלי אמר , ששלי יותר טעים (הוא לא חובב מתוק).

את הסוכרייה אני לא מכריחה לאכול דל פחמימות , אני יודעת שזה ישפר את האיזון , אבל מאוד חוששת שזה יצור בעיית חוסר אמון ואכילה בסתר , אז אנחנו סופרים פחמימות , אני כן מגבילה לחטיף ביום וכן שיש גבוה מחפשת איתו / משתפת  אותו מה כדאי לאכול ללא פחמימה.

בעבר שקיבל בגן / בי״ס קופסת ממתקים בחנוכה / פורים , הביא הביתה וביחד בחנו וראינו מה אפשר לאכול ומה הולך ל״קופסת ההיפו״. יש לי אפילו על השולחן בבית בגלוי סוכריות סקיטלס צבעוניות  ומתי , שאני או הוא בהיפו הוא יודע שיקבל (אני ורופאת השיניים לא עפות על זה… ).

הדרך קשה ומפותלת ויש הרבה מחאות , אבל לפחות הוא יודע שהכוונות טובות ולעיתים הוא עושה את השיקולים שלו שהם נכונים , ואז אני מעצימה אותו על הבחירה הנכונה , אז משהו מזה נתפס.

אני מעודדת לעצמאות , יש דברים שהוא כבר זוכר כמה גר׳ הם שווים. אנחנו בטח עוד נטעה הרבה ועוד לא עברנו את גיל  ההתבגרות (למרות שלפעמים זה מרגיש שאנחנו בשיאו…) אבל אני אופטימית.

חנוכה שמח כמה שאפשר בתוך החושך הגדול הזה וניילל לימים שקטים 

עד הפעם הבאה שלכם רחלי

Scroll to Top