אז ״התנעתי״ את הבלוג והתרגשתי ואז חודשיים שקט , חולה מתה… מרפי ארב מעבר לפינה והיה חייב לנאחס . זה לא פיקניק להיות עם סוכרת ועל הדרך ל”חטוף” וירוס / מחלה הדבר משפיע על ערכי הסוכר) ״כבר היינו בסרט הזה ״ עם הסוכרייה – חמצת ואיש פוזלים) , אז אני לאט לאט מתחילה לעשות תנועות בכיוון של לחזור לעצמי. הווירוסים / השפעות השנה עקשנים משהו ובין ה״מירוץ״ להספיק הכל לפורים (ועכשיו גם לפסח) לספר שלי , לבלוג , לזה שאני עדיין אמא יחידנית , אז מה פתאום להיות חולה אלוהים ישמור , מקווה להדביק את הקצב ולחזור לייצור פוסטים עם איורים וגם כפולות לספר , אז עד הפעם הבאה אופטימיות זה שם המשחק